הדרכת הורים - דנה בניטה לזרוביץ

אין דבר כזה “הורה מושלם” – אבל אפשר להיות הורה מספיק טוב.

הורות היא מסע למידה מתמשך. אף אחד לא נולד עם כל התשובות, וזה בסדר לטעות ולשפר תוך כדי תנועה. מה שחשוב זה הרצון להבין, ללמוד ולצמוח יחד עם הילדים.

​

שינויים קטנים עושים הבדל גדול.

הורים רבים חושבים שהם צריכים “לשנות הכול” כדי שהדברים יסתדרו, אבל לפעמים שינוי קטן – כמו תקשורת רגועה יותר, הצבת גבולות ברורים או שינוי גישה – יכול לחולל שינוי משמעותי באווירה בבית.

​

תקשורת היא המפתח.

רוב הקונפליקטים בין הורים וילדים נובעים מחוסר תקשורת או תקשורת לא יעילה. ברגע שהורה לומד איך להקשיב באמת לילד שלו ולדבר אליו בגובה העיניים, הוא יכול להפוך ויכוחים לשיח אמיתי ושיתופי.

​

חינוך בלי עונשים וצעקות הוא אפשרי – ואפילו יעיל יותר.

הרבה הורים פועלים מתוך אינטואיציה של “אם לא אעניש – הוא לא ילמד”, אבל מחקרים מראים שילדים לומדים טוב יותר דרך חיזוקים חיוביים, הצבת גבולות ברורה ושיח מכבד מאשר דרך עונשים או איומים.

​

רגשות של ילדים (ושל ההורים) חשובים לא פחות מהתנהגות.

לפני שמגיבים להתנהגות בעייתית של ילד, חשוב לבדוק מה עומד מאחוריה – עייפות, תסכול, רצון בתשומת לב, חוסר ביטחון? כשמתמקדים ברגש, אפשר להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה מהבסיס.

​

ילדים לא צריכים הורים מושלמים – הם צריכים הורים אמיתיים.

הם לומדים מהטעויות שלנו, מהדרך שבה אנחנו מתמודדים עם כישלונות, איך אנחנו מבקשים סליחה, ואיך אנחנו מתאמצים לשפר את עצמנו. זה נותן להם מודל בריא להתמודדות עם החיים.

​

הדרכת הורים היא לא סימן לכישלון – היא השקעה במשפחה.

לפעמים הורים חשים אשמה או בושה כשהם פונים להדרכה, אבל האמת היא שהורים שמבקשים עזרה הם דווקא ההורים המודעים, שמבינים שללמוד ולהתפתח זה חלק מההורות.

​

אפשר לשנות גם אם הילד “כבר התרגל” להתנהגות מסוימת.

“הוא כבר רגיל לצעוק/לא להקשיב/להתווכח” – זה לא אומר שאי אפשר לשנות את זה! עם הכוונה נכונה, כל דפוס התנהגות יכול להשתנות, לא משנה בן כמה הילד או כמה זמן זה נמשך.